שמוליק תוהה: איך זה שהאנושות קיימת עשרות אלפי שנים אבל כל המדע, הרפואה, הטכנולוגיה התפתחו רק במאתיים השנים האחרונות? האם לפני כן האנשים היו טיפשים יותר?
לא שמוליק, הם לא היו טיפשים יותר. קצת קשה להאמין שהדור המעניק רייטינג גבוה כל כך לזמר במסכה חכם יותר מקודמיו. ובכל זאת, הרעיון שהתקדמות הטכנולוגיה כיום מהיר יותר מאי פעם הוא כמעט אקסיומה. משרד הפטנטים האמריקני מאשר כמעט 400,000 פטנטים בשנה כהמצאות הראויות להגנה. זהו מספר אדיר המגמד את מספר הפטנטים שאושרו בשנות השיא של המצאות תומס אדיסון.
חוק מור החוזה הכפלה של צפיפות הטרנזיסטורים על השבבים שבמחשב מידי שנתיים ממשיך לדייק (אם כי מתקרב כמראה לסוף דרכו) ומכשירים סלולרים עתירי גאדג’טים נמכרים לנו עוד לפני שהבנו מה עושים בשלל האפשרויות בטלפון הקודם. ובכל זאת יש מי שמערער על האקסיומה המייחסת לנו כושר המצאה גדול משל אבותינו.
מספר ההמצאות – מדד מפוקפק
מספר הפטנטים הוא מדד מפוקפק למידת החדשנות והיצירתיות. הפטנט הוא מסמך משפטי ואינפלציית הפטנטים קשורה לא מעט למדיניות עסקית של תאגידים ולחוקי זכויות היוצרים שהפכו ידידותיים לממציא ומאפשרים לרשום פטנט על רצפי DNA , על זני בעלי חיים וצמחים ואפילו על טקטיקות עסקיות. העובדה שיותר אנשים מתפרנסים מרישום פטנטים וזכויות יוצרים אינה עדות לכך שהאנושות ממציאה או יוצרת יותר. לשם השוואה: מעבדתו המהוללת של תומאס אדיסון (מעבדת המחקר מנלו פארק)רשמה כ400 פטנטים בהשוואה ל1,317 הפטנטים של פייסבוק ול2,400 בערך של גוגל.
הזיכרון האנושי קצר, המצאות של דורות קודמים נראות לנו כמעט כחלק מהטבע ולכן האנושות שלפני מאה או 200 שנים נראית לנו כקפואה מבחינה טכנולוגית . סקירה של הסטוריית ההמצאות והחידושים מערערת את הדימוי הזה. הפרה-היסטוריה נדמית כתקופה איטית מאוד בהמצאות ואלפי שנים עוברות עד שמזהים ארכאולוגים שיפורים בכלי האבן אבל אם נזכור שאוכלוסיית האדם מהם צמחו הממציאים הקדומים היתה קטנה מאוד הרי שקצב ההמצאות נראה הרבה פחות איטי.
אוכלוסיית העולם לפני כ10,000 שנים מוערכת בכ5 מיליון נפשות: פחות מאלפית מאוכלוסיית העולם כיום. אם הסיכוי של אדם להיות ממציא מוכשר נשאר קבוע הרי ניתן היה לצפות לקצב המצאות נמוך פי אלף מבימינו. מנקודת השוואה כזו הרי ש”מהפכת הטקסטיל” שהלבישה את אבותינו לפני כ20,000 שנים, ביות הכלב לפני כ15 אלף שנים וציורי המערות שגילם כ12,000 שנים מייצגים התפתחות טכנולוגית מהירה.
לפני כ8000 שנים פותחה בסהר הפורה שלנו החקלאות וסוף סוף נוצרו עודפי מזון שאפשרו לחדול מנדודים ולחלק מהאוכלוסייה להתפנות מהמרוץ אחר ארוחת הצהריים הקרובה ולהמציא. יחס ההמצאות לאוכלוסיה במסופוטמיה של האלף הרביעי והשלישי לפני הספירה מעמיד בצל את עמק הסיליקון. ההתפעלות מפתוח לבני הבניין ואיתם חידושים הנדסיים כעמודים וקשתות מתועדת כבר בסיפור מגדל בבל ” וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, הָבָה נִלְבְּנָה לְבֵנִים, וְנִשְׂרְפָה, לִשְׂרֵפָה; וַתְּהִי לָהֶם הַלְּבֵנָה, לְאָבֶן, וְהַחֵמָר, הָיָה לָהֶם לַחֹמֶר. וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה-לָּנוּ עִיר, וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם”. בנוסף פותחו טכנולוגיות של השטת מטען (ואיתן המסחר). הנחושת הברזל והקרמיקה החליפו את האבן וכסף החליף את סחר החליפין. המצאות אלו ובראשן, כמובן, הכתב הופכים את אבות אבותיהם של העירקים לקבוצת הממציאים המשמעותית ביותר בהיסטוריה האנושית. ובכל זאת, גם אם הודחנו מראשות הטבלה איך אנחנו עומדים בהשוואה לדורות שעברו מבחינת מספר ההמצאות שנוריש לדורות הבאים? האמנם יזכירו אותנו ספרי ההיסטוריה של העתיד כדור של ממציאים פוריים?
האם אנו בתקופת שקיעה?
לפי ג’ונתן הובנר (Jonathan Huebner) יש סיכוי רב יותר שימינו ייחשבו דווקא לתקופת שקיעה. הובנר ערך חישובים סטטיסטיים על 8583 חידושים מדעיים וטכנולוגים החשובים מאז תום ימי הביניים כלומר מאז הדפיס גוטנברג את התנ”ך ב 1454. עבור כל עשור מאז אותה המצאה חושבו מספר ההמצאות והחידושים ביחס לאוכלוסיה כלומר כמה חידושים משמעותיים הפיקו מיליארד בני אדם במשך עשור.
הובנר אינו מבדיל לצורך הניתוח בין המצאות , תגליות, פיתוחים מתמטיים וחידושים אחרים: החשבון האינטגרלי, חוקי ניוטון וחוקי התרמודינמיקה, העיתון היומי, הטלסקופ, חיטוי המים, הצילום, רשת האינטרנט, השיטה המטרית, והאופניים כולם “חידושים משמעותיים” שנספרים ביחס לאוכלוסייה בזמן ההמצאה. התוצאה היא מעין “עקומת פעמון” שמטפסת מתקופת הרנסנס ועד למחצית השניה של המאה ה19. שם, בתקופת הזוהר של תומס אדיסון, ניקולה טסלה וחבריהם מגיעה יכולת ההמצאה האנושית לשיאה. בסופה של אותה חצי מאה שנתנה לנו בין היתר את מנוע הבעירה הפנימי, הטלגרף, המצלמה, הרדיו, את הטבלה המחזורית, זיקוק הנפט , הפלדה והבטון המזויין, הטלפון וקרני הרנטגן מתחילה הירידה במספר ההמצאות שמפיק בממוצע כל אחד מאיתנו.
כיוון שאוכלוסיית העולם גדלה מאוד במאה העשרים (לא מעט בזכות הטכנולוגיה והידע שהורישה לה המאה ה19) הרי שמספר ההמצאות הכולל המשיך לעלות והגיע לשיא בשנות השישים: עשור שרשם לזכותו את המצאת הלייזר, פצוח הקוד הגנטי ואת האינטרנט (הרשת חיברה בשלהי 1969 4 מחשבים אוניברסיטאים). אם נאמין לגרף שמצייר הובנר הרי שבעוד כעשרים שנים יהיה מספר ההמצאות לכל מיליארד בני אדם דומה לזה שממנו התחלנו את המסע בסופם של ימי הביניים: כ2 חידושים למיליארד בני אדם בשנה.
הובנר, פיזיקאי בהשכלתו לא תולה את ההאטה בקצב ההמצאה במכשול פיזיקלי אלא כלכלי: הפיזיקה של ניוטון ממשיכיו היא שאפשרה את פריצות הדרך הטכנולוגיות של המאה ה19 אבל ככל שמתקדמת הטכנולוגיה נדרש יותר מאמץ אנושי בעבודה ובהון להפקת שכלולים נוספים. כאשר מחשבים את מספר ההמצאות לא לפי גודל האוכלוסיה אלא לפי ההשקעה הכספית בחינוך ובמחקר הרי הירידה בהמצאתיות של דורנו לעומת קודמיו בולטת הרבה יותר. לא רק שהצוות בהנהגתו של תומאס אדיסון במנלו-פארק היה קטן בהרבה ממחלקות המו”פ של התאגידים כיום אלא שההשקעה הכספית לצורך הפקת ההמצאות שנוצרו שם הייתה זעירה במושגי ימינו.
ואולי האינטלגנציה אשמה?
יש גם מי שמרחיק לכת יותר וטוען שבני התקופה הוויקטוריאנית היו פשוט אינטליגנטים מאיתנו. מבחני ה IQ הראשונים פותחו שנים רבות לאחר פטירתה של המלכה ויקטוריה ב 1901 אבל כבר ב1889 מדד פרנסיס גולטון (הזכור לשמצה כאבי האאוגניקה) את זמן התגובה של בני אדם לגירוי. למבחן פשוט זה “הקש על מתג ברגע שתבחין באות” יש קשר מובהק למרכיב הכללי של האינטליגנציה: גורם g. כשחוזרים על מבדקי גולטון היום מתברר כי זמן התגובה התארך ויש מי שחישב מהאיטיות המודרנית הזו ירידה של 13 נקודות IQ מאז שנות ה90 של המאה ה19. החישוב הזה סותר את מה שידוע כאפקט פלין (Flynn) המצביע על עליה בתוצאות מבחני האינטליגנציה עם השנים. יש מי שמנסים ליישב את הסתירה בכך שאפקט פלין נובע משיפור מדדי אינטליגנציה ספציפיים (למשל אינטליגנציה מילולית, מרחבית, רגשית..) הקשור לעליית רמת ההשכלה ורמת החיים. התקדמות זו מסווה את הירידה במרכיב האינטליגנציה הכללי שלו מרכיב גנטי משמעותי. יש גם מי שמבטל את ערכה של התצפית וטוען כי ההבדל בין זמן התגובה הנמדד שלנו לזה שמדד גולטון נובע פשוט מההבדל בין החומרה והתוכנה המשמשים במבדקים כאלו כיום לעומת מתקני המדידה המכניים בהם השתמשו הפסיכולוגים של המאה ה19 וכי שחזור מדוייק של הניסויים ההם כיום מניב תוצאות דומות לאלו של גולטון וחבריו.
חשש מחזרה לימי הביניים?
לסיכום , שמוליק, כדאי להרגע. הרעיון שימי ביניים חדשים עומדים בפתח אינו זוכה להסכמה רבה: אין כל מדד אוביקטיבי או מוסכם שיאפשר למנות את ההמצאות המשמעותיות או לסדר אותם בסולם חשיבות. מדידת המצאתיות ע”י חלוקת מספר חידושים באוכלוסיה הכוללת אינו מביא בחשבון את העובדה שלפיתוח המדעי שותפים בעיקר תושבי העולם השבע כך שעליית רמת החיים וההשכלה במדינות העולם השלישי צפוייה להעלות את שעור החידושים. עוד מציינים מתנגדיו של הובנר כי תחומי דעת חדשים כחקר המח, ננוטכנולוגיה ומחשוב קוונטי נמצאים בחיתוליהם ולתומס אדיסון ואלן טיורינג שלהם תהיה די קרקע בתולה לחרוש בה כדי לדחות את “ימי הביניים החדשים” בעוד כמה עשורים.
עלתה בדעתכם שאלה מעניינת, מסקרנת, מוזרה, הזויה או מצחיקה? שלחו ל [email protected]
11 תגובות
ההבדל העצום בכמות ההמצאות שהגיעו ממדינות ההמערב לעומת ההמצאות שהגיעו ממדינות אחרות נובע מרמת האוכל, היכן שמשאירים את הוויטמינים והמינרלים המזינים את המח במזון משם הגיעו הפטנטים ומדינות שנהוג לבשל הכל שעות על האש לא הגיע כמעט כלום
כמו אבקת חלב לתינוק שפעם הוסיפו מים רותחים וקררו מתחת לברז ובעקבות מחקרים כאלו מרתיחים מים ומקררים ומוסיפים לאבקה בטמפרטורת החדר
סיכום: סושי, סשימי, קרפצ’יו, אגס בנדיקט, סטייק m, תורם למח ומקומות שאלו מאכליהם מעושר בפטנטים ומקומות שנהוג לאכול מפרום, מקלובה קוסוס ושאר טימטומים שעשו מבשר נחות הדורש מלא אבקות וחול בצבעים כגון כמון כורכום ופפריקה בשמן, ומלא סירים על האש לכל הלילה, האמא האנפלא-ביתית, ירושתה זה תכולת המקפיא, חיה בחרדות כל חייה מאמונות תפלות, מצייתת לכל באבא והילדים רובם ב”לה-פמיליה”
כמובן ש”כור אטומי” (למשל) הוא רק שם של ראש פרק שתחתיו רשומים (לפחות) אלפי פטנטים..
יופי של כתבה וחוץ מזה שמר שורק שכח את הגלגל היא כמעט מושלמת. הכל נכון אבל כיום ההמצאות קשורות לתגליות ולאישים פורצי דרך. הלייזר, פצצת האטום, הכור האטומי, התאים הפוטואלקטריים, הGPS (בטח יש עוד כמה) … למשל – כולם קשורים בשמו של אדם אחד: אלברט איינשטיין. לולא הוא עקומת ההמצאות היתה נראית אחרת לגמרי, כנ”ל טסלה ואדיסון שהמצאותיהם אפשרו לאחרים להתקדם. אם וכאשר תיאורטיקן ימצא דרך חדשה (לדוגמה) לשנות המרחב חלל/זמן – להתגבר על כח המשיכה וכיוב’ יבוא זרם חדש של המצאות שיתבססו על אותו עיקרון.
F all a this why is everything why ppl be writing on the past 500 yes you refuse to acknowledge the Atlantic slave trade as a MAJOR cause in the so-called human advancement as if having other humans executing your every basic need has nothing to do with white males having time to invent bs day and night you live in you’re own fing world where all these inventions are a product of free will and merit and not, let’s say, inhumane slavery and completely dispensable human labor.
פרץ היצירתיות הוא תוצאה של החופש והחירות של העידן המודרני. כיום החירות הולכת ונלקחת מאיתנו (ותודה לפוליטיקת הזהויות), לכן היצירתיות דועכת.
אפשר לסכם את התפתחות דורנו בשתי מילים:
הצטברות הידע.
כשידע מצטבר שנים על גבי שנים,
ונוסף כל הזמן עוד ועוד ידע,
בא דור שההצטברות צוברת מאסה קריטית, שבה הידע הצבור מאפשר המצאות פשוטות יחסית ביחס ליכולת של הקדמונים, שמשנות סדרי עולם.
אם יש ברשותנו ידע פיזיקלי נרחב,
כמה קל להשתמש בו להמצאת מכונות המקלות על פעולות מסויימות.
אם אנו נאלצים לגשש אחרי הידע, ובוודאי אם אנו מניחים הלבנים הראשונות במגדל הידע, ההתפתחות שלנו תהיה מצומצמת הרבה יותר.
לורם איפסום: האם היוונים לא פיתחו את מנוע הקיטור בגלל שלא היו פטנטים? למה שהעדר פטנטים ימנע דוקא את ההמצאה הזו ולא אחרות? אולי מנוע הקיטור היה זקוק למכרות פחם ולפלדה טובה דיה לחלקי מנוע שלא הייתה בנמצא עד למאה ה19 (תהליך בסמר)? תעשיית התעופה רשמה התפתחות מרשימה (המעבר ממטוסי בוכנה לסילון) בסביבה מפוקחת ומעולם לא הייתה “רגולציה חונקת” על תעשיית האלקטרוניקה. חברות הענק דוגמת גוגל, פייסבוק ואמאזון התפתחו דווקא ללא עזרת רגולציה. “רגולציה” אינה מילה גסה: בני אדם הם יצורים חברתיים וזקוקים לחברה יציבה ומוסדות המחזיקים אותה כדי להתפתח וליצור. חברה ללא שלטון חוק, תשתיות, מערכות בריאות וחינוך (או במילה אחת: בירוקרטיה) לא מספקות את הצרכים היסודיים לקיום ולכן גם לא להתקדמות יצירתית. דווקא מקומות חסרי רגולציה אינם שופעי המצאות (כמה פיתוחים חדשים מגיעים אלינו מקונגו חסרת הרגולציה?).
אלמנט נוסף בהתקדמות הטכנולוגית וההמצאתית היא הפתיחות: חופש הבעת הדעה, החופש הכלכלי והעסקי לפתח ולייצר ולשווק ולהתחרות בשוק החופשי בכל היצרנים והמוצרים האחרים. ממשלות תמיד אהבו לחנוק המצאות ולהעניק מונופולים למקורבים למיניהם. היוונים ידעו ליצור שעונים מופלאים, כמו מנגנון אנטיקיתרה, ולנצל את כוח הקיטור (להניע צעצועים). אז למה המהפכה התעשייתית לא התחילה 1500 שנים קודם לכן? לא יודע, אבל ייתכן שהחופש העסקי ואי קיומם של פטנטים הכריחו לשמור את הידע בסוד.
היום יש אויב אחר להתפתחות בארצות המתקדמות: עודף רגולציה. ההתפתחויות המשמעותיות באמת היו בסביבה פתוחה עסקית ומעוטת רגולציה: במאה ה-19 לא הייתה שום רגולציה על מכונות קיטור, רכבות, גשרים ואניות, ויצרנים יכולים היו לייצר איזו מערכת מסילות ברזל ורכבות שחפצו בהן ולהניח להן להתחרות באמצעים תחליפיים, וגם להתרסק ולהרוג אנשים תוך כדי, עד שהפרקטיקה והרגולציה הדביקו את הפער.
גם מהפיכות התעופה, אלקטרוניקה, מחשוב ואינטרנט נהנו מחוסר מרענן ברגולציה בראשית דרכן. אילו חברות התקליטים, ותחנות הטלוויזיה, ואינספור תעשיות אחרות היו מבינות בזמן אמת מה הסיכון בלהניח לאינטרנט להתפתח באופן חופשי, כנראה הוא היה עדיין תקוע באיזו ועדה, שהייתה מייצרת עוד גרסה מפוארת של טלטקסט.
אז זהו. כרגע כן יש הגבלות על האינטרנט. חבורת ענק כמו גוגל, פייסבוק, אמזון ומשטרים טוטליטריים השתלטו על חופש הבעת הדעה, והן עוסקות בתמרונו לצרכים העסקיים והאידיאולוגיים שלהן. אי אפשר להוציא תרופה לשוק בלי להשקיע לפחות מיליארד דולר במחקר ורגולציה, ה-FAA עסוקה בלחנוק את היצירתיות של אילון מאסק וספייק-אקס, וכל זה בוודאי ישפיע בצורה שלילית על כמות ההמצאות שנראה בטווח הקרוב והבינוני.
כתבה יפה ומעניינת, יש לפי דעתי מספר פריצות טכנולוגיות/הנדסיות גדולות שאם יקרו בעשורים הקרובים יש להן פוטנציאל להקפיץ את האנושות קדימה בצורה משמעותית:
– טכנולוגית היתוך וביחוד אם תתגלה היתוך בטמפרטורת החדר
– מוליכים על בטמפרטורת החדר
– היכולת לייצר מעליות חלל (היכולת לייצר כבלי ננו צינוריות פחמן)
– AI
– ממשקי מוח מכונה
כשיש פריצה טכנולוגית בסיסית היא מולידה אשד של התפתחויות והמצאות טכנולוגיות נלוות, שדועכת באופן טבעי עם השנים, עד לפריצה הבאה. אז כמה אנחנו (הלא-היסטוריונים של התקופה הוויקטוריאנית) יודעים על ההמצאות שנלוו להמצאת ושיפור מנועי הקיטור, וטכנולוגיות ייצור הפלדה? ועל השיפור הממשי שהם הביאו לחיי התושבים באותה התקופה? רק על פני השטח אנחנו עשויים לחשוב שההתקדמות שלנו מרשימה יותר, משום שאנחנו קרובים יותר להמצאות הללו וחלקנו זוכרים איך היו החיים בתקופת מכונת השכפול של בית הספר, שקדמה למחשוב, אבל לא לקופה שקדמה להדפסת עיתונים בהיקף רחב באמצעות מנועי קיטור.
ההתפתחויות הטכנולוגיות הבסיסיות שמריצות את זרם ההמצאות קדימה כעת הם המצאת הטרנזיסטור, שימוש בפלסטיק, טכנולוגיות סוללות מתקדמות, אנרגיה גרעינית, אמצעי שיגור לחלל ופיצוח קוד הדנ”א (שכחתי משהו?). פרט לאחרון, כל השאר הם בני למעלה מחמישים שנה ואולי כבר קרובים למצות את הפוטנציאל שלהם. לכן אולי ניכרת הירידה בעקומת הפטנטים, ורובם הם בגדר מסמכי סרק משפטיים, שעוסקים בשוליים המעוגלים של איזה כפתור במסך הסלולר.
השאלה היא האם נשכיל לפריצות טכנולוגיות ראשוניות וכך נזכה לגל חדש של שיפורים והמצאות, או שניתקע בשלב שבו בכל גרסה של מערכת הפעלה לאיזה מכשיר עוברים משוליים מעוגלים לזוויתיים ובחזרה.
לכן השיגור הזול לחלל של ספייס-אקס כל-כך חשוב. זה עשוי להביא ליצירת כלכלה טכנולוגית חדשה בחלל.
לכן יצירת כורים גרעיניים של תוריום במלח מותך (MSR ו- LFTR) כל-כך חשובים – הם יטאטאו החוצה המון תחליפים מזהמים ומסוכנים ויאפשרו אספקת אנרגיה נקייה לאזורים שכיום נחשלים.
לכן הצלחה וקידום מחשבים קוואנטיים בהחלט משמעותית בהיבט הזה.
ומן הסתם הפריצה הטכנולוגית הבאה עשויה להיות משהו שאיננו צופים כעת את חשיבותו.
כתבה מאוד נחמדה. אפשר ללהג על דיוקים קטנים נוספים שאפשר להכניס בה, אבל זה לא משנה – הכותב מסתכל על הדברים בצורה יפה וגם קצת מבדחת.
מספר ההמצאות עולה לא רק בגלל עליה בגודל האוכלוסיה אלא גם בזמן הפנאי וביכולת הכלכלית לפנות לתרבות (וגם המצאות סביב תרבות כמו בתחום האוכל, המוזיקה וכד’). יתכן שחלק מהאנשים המוכשרים והיצירתיים פשוט פנו להמציא בתחומים שהם לא טכנולוגיים ושלא מגישים עליהם פטנט – אבל אנחנו עדיין נהנים מאוד מקיומן.