שיטה חדשה שמפתח המדען משה אלמרו,יכולה להפוך את הנגב לנווה פורח
אלכס דורון
הדמיית מחשב של הפצצת שתילים מן האוויר
באדיבות משה אלמרו, אם.איי.טי (כל הזכויות שמורת שמורות למשה אלמרו)
עצים ירוקים, כרי דשא, פרחים – תמונה פסטורלית כזו נדירה ברחבי הנגב, שרובו המכריע צחיח וצהוב. עתה מסתמן סיכוי מפתיע. הדרום הפרוע עשוי לשנות את עורו ולעטות לבוש חדש שיזכיר את אירופה הירוקה והמיוערת. הפלא הזה יתרחש אם תאומץ טכנולוגיה מתוחכמת שפיתח מדען ישראלי, השוהה בארה”ב. לפי שיטתו, יופצץ המדבר מהאוויר. שלא כהפצצות מקובלות, לא מדובר בפצצות חכמות או בטילים קטלניים, אלא בשתילים. גשם של שתילים יפול מן השמיים ויפרה את אדמת המדבר הצהובה. לא זה מה שיהפוך את הנגב לג'ונגל, או לאיזור יער טרופי, אבל די יהיה בו כדי לשנות את אופי המדבר ללא היכר, ובעקבותיו ישתפר מזג האוויר.
זה מכבר מדגישים מדענים כי ייעור מאסיבי ושתילת שיחים באזורים צחיחים יסייעו לבלימת התחממות כדור הארץ, לצמצום הפחמן הדו-חמצני הלכוד באטמוספירה (הקטנת אפקט החממה) ולשיפור איכות האוויר שאנו נושמים. בקיצור – זה מאוד בריא.
האיש העומד מאחורי רעיון “הפצצת המדבר” הוא המדען משה אלמרו, חוקר בכיר במחלקה למחקרי כדור הארץ, האטמוספירה והמדעים הפלנטריים MIT-ב, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ליד בוסטון. אלמרו אומר שלרעיון יש גם היבטים כלכליים. תאגידי אנרגיה עשויים לממן את הפרויקט, בתמורה לתמריצים כגון, הפחתה במיסים.
“למעשה, הרעיון עלה לראשונה לפני 25 שנה”, מספר אלמרו בראיון ל”מעריב”. “טייס חיל האוויר הבריטי לשעבר, ד”ר ג'ק וואלטרס מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה, ניסה אותו בקנדה, באמצעות הליקופטר. אבל התברר שהמבצע היה יקר מדי, וכמובן לא כלכלי. קנדה גם איננה הנגב. אני לקחתי את הרעיון שלו כמה צעדים קדימה. לפני שנתיים אפילו דנתי על-כך עם מומחים לצמחיית הנגב באוניברסיטת בן-גוריון. הצעתי לערוך ניסוי שטח, פיילוט, ב'ייעור מהאוויר' של שטחים נרחבים בנגב ובסיני. זה יכול להיות מגה-פרויקט רב-לאומי, ישראלי-מצרי-ירדני. אפשר גם לשתף בו את סעודיה. פרויקט כזה יהיה לרווחת כל
העמים באזור. למרבה הצער, התוכנית טרם הבשילה”.
משה אלמרו נולד באיטליה, גדל במגדיאל (כיום הוד-השרון), למד הנדסת אווירונאוטיקה בטכניון והיה מהנדס בתעשיה האווירית ובחיל הים. בנוסף לתאריו בהנדסת מכונות ובמדעי האטמוספירה MIT-מ, הוא מתמחה בפיסיקה של סופות ההוריקן ובשיטות לעיכוב אידוי של מאגרי מים.
אלמרו מסביר, שתרמילים או פגזים נושאי שתילי עצים, יחורים, שיחים ובני-שיח, שיוטלו מהאוויר מעל שטחים נרחבים, היא שיטת יעור מהירה, זולה הרבה יותר משיטות הנטיעות המסורתיות. “עובד מיומן יכול לשתול, ידנית, עד אלף שתילי עצים ויחורים ביום, ואילו מטוס 900-125 אלף ביום, בקצב הפצצה של 3,000 'פגזים' בדקה”.
לשם הטלת השתילים מהאוויר יצטרכו לייצר תרמילים (פגזים) פריקים. הם יתפרקו ממטענם הביולוגי זמן מה לאחר שיוחדרו לקרקע. ההתפרקות תיעשה בסיוע חיידקים. השיטה תאפשר לצבוע בירוק שטחים מדבריים נרחבים, וכמובן עשויה להיות דרך יעילה להילחם בתופעת המידבור המאיימת על אזורים רבים בעולם.
אלמרו: “אפשר לבצע יעור אווירי ממטוסי מטען צבאיים, כמו ההרקולס או .C-130 יש בעולם כ-2,500 מטוסים כאלה, ב-65 מדינות. רבים מהם מוצאים באחרונה משימוש צבאי, עקב גילם המתקדם. אני מציע יעור אווירי של הנגב בסוגי שיחים, בני-שיח כמו ינבוטים (מסקיטים), ובעצי חרוב-מצוי. כדאי לבחון עוד עצים ושיחים מהסוגים הגדלים במדבר נבאדה ובטקסס. הפגזים יוטלו מגובה 700-500 מטר. לפי החישובים, התרמיל יפגע בקרקע במהירות של 225 קמ”ש. החיידקים שבתוכו יסייעו לקליטה מהירה של השתיל ים ולהתפתחות השורשים.
“הפגזים גם יכילו חומרי דשן, זרזים ביולוגיים חדישים, חומרים לוכדי רטיבות. כל אלה יתרמו לגדילה המהירה. הזמן הטוב למבצע כזה הוא באביב או בתחילת הקיץ. את המטוסים הדרושים אפשר לחכור מהצבא לתקופה קצרה. המימון יכול להגיע ממקורות בינלאומיים, אולי מהאו”ם. יהיה צורך לבחור בשתילים המתאימים לתנאי המדבר ואינם דורשים הרבה מים ומתפתחים היטב גם בקרקע מליחה. בישראל יש מומחים גדולה בתחום זה, ובתכנון יכולים להשתתף, למשל, מדעני מכון וולקני בבית-דגן. על מנת שהמבצע יצליח, יהיה צורך להסתייע בלוויינים צבאיים, לכיוון מדויק של המטוסים למטרות, ואחר כך למעקב אחר התפתחות השטחים הירוקים.
“בעבר נעשו ניסיונות בייעור מואץ, אבל הפרויקטים כשלו כיוון שהמתכננים והמבצעים לא ידעו מספיק על האפשרויות הגדולות הטמונות בשימוש במטוסים. כמו כן היה חסר אז ידע באווירונאוטיקה, בביוטכנולוגיה ובמדעי העצים. התוכנית שלי כבר יצאה מהמחשב. יש לנו כבר צוות מומחים מגוון – מדעני אטמוספירה, אגרונומים, בוטנאים, חוקרי יערנות ומדעני תורת החומרים. אנחנו חושבים שיש כאן גם רעיון כלכלי”.
ואכן, אזורים רבים בע ולם דורשים עתה ייעור מחודש, בהם המזרח התיכון שנפגע מכריתה מאסיבית של יערות וחורשות שהחלה עוד בתקופה העותומנית. גם אירופה סובלת מדילדול עצים, ואילו ארה”ב נפגעה קשה מדליקות יער ענקיות, שלא לדבר על כריתת עצים לתעשיית הנייר והרהיטים.
אלמרו גילה, כי חברה בשם “נקסנט”, חלק מתאגיד הבנייה הענק “באכטל”, מעוניינת לבצע ייעור אווירי של מונגרובים (צמחיית מים) בביצות ובאזורי החוף המשתרעים ממערב הים הערבי ועד דרום-מזרח אסיה. נקסנט החלה במגעים על התוכנית עם הרשות לשמירת איכות הסביבה בפקיסטן.
“הפצצת שתילים אווירית” איננה אפשרית באזורים הרריים כרכס הכרמל והרי ירושלים, שסבלו בשנים האחרונות מדליקות יער והצתות של גורמים עוינים. אלמרו: “הפיתרון שמתאים לאיזורים הרריים הוא מערכת פנאומטית לייעור ממוקד.
מערכת כזו מזריקה את הפגזים נושאי השתילים היישר לתוך הקרקע. רותמים אותה לבולדוזר, או לטנק. לנגררת מצמידים 30-20 מזרקים. כל מזרק מצוייד במכ”ם חודר קרקע. לפני ההזרקה נסרקת הקרקע והמכ”ם מדווח על מימצאיו. כך התיכנון הוא מדוקדק ולא מתבזבזים שתילים בהחדרה לקרקע סלעית קשיחה.
“אפשר לקיים מבצע ייעור ב אמצעות שתי המערכות במקביל – המוטסת והפנאומטית, הכל בהתאם לסוג הקרקע. עלות ניסוי המערכת הפנואמטית, למשל בנגב, היא כ-5 מיליון דולר, והמערכת האווירית – עוד כמה מיליונים. התוצאה הסופית תהיה בלי ספק כדאית”.
הפרויקט אמנם טרם יצא לדרך, אך חזונו של דוד בן-גוריון – “והנגב עוד יהיה פורח” – נראה סוף-סוף באור ורוד.
מה חושבים בנגב
ראש המועצה האיזורית רמת נגב, שמואל ריפמן, כבר מוכן לתת 100 אלף דונם בתור התחלה.
תושבי הנגב והמטיילים חושבים על שטחי אש של צה”ל כאשר מדברים איתם על פצצות. הרעיון של פצצות שתילים המושלכות מן האוויר, נשמע להם מהמם. “הרעיון נראה
גאוני”, אמר ראש המועצה האיזורית רמת נגב, שמואל ריפמן, לאחר שחזר אליו כושר הדיבור. “אני מציע מיד 100 אלף דונם לצורך ביצוע הנסיונות הראשונים של הפרויקט. זאת פריצת דרך עולמית שיתכן כי תפתור את בעיית המידבור. בכל העולם המדבר נוגס בשטחים מיוערים וכך גם אצלנו. הפצצת המדבר בשתילים תוכל לסייע”.
ריפמן הנלהב החל לעסוק בחישובים תוך כמה זמן ניתן יהיה לכסות בירוק את מאות אלפי הדונמים הצחיחים בשטח המועצה. ריפמן מבטיח שלפרויקט יתגייסו אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המכון לחקר המדבר בשדה בוקר ואנשי המחקר והפיתוח של המועצה האזורית רמת נגב.
יענקל'ה מוסקוביץ', מנהל המחקר והפיתוח במועצה האזורית רמת נגב: “הרעיון מעניין. נשמח מאוד לשתף פעולה עם המדען”.
אורי בינדר
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~330386106~~~61&SiteName=hayadan
