שוב כמעט התנגשות של אסטרואיד בכדור הארץ

אסטרונומים מחפשים דרכים להסטת גופים כאלה ממסלולם התקרבותו של אסטרואיד לא נודע, שאיים על כדור הארץ

הסכנה הגדולה מכיוון השמש

התרשים ממחיש את המרחק שבו חלף האסטרואיד – גוש הסלע החללי – בקירבת כדור הארץ: רק שליש מהמרחק שלנו מהירח.

לפני שבועיים, ב-17 ביוני, נשמו האסטרונומים לרווחה. אסטרואיד, גוש סלע ענק שמקורו בחלל, כ-100 מטר אורכו (כאורך מגרש כדורגל), התקרב עד כדי 120 אלף ק”מ מכדור הארץ – אבל “ברגע האחרון” שינה מסלול וחזר למעמקי החלל.

למרות שהפעם ניצל כדור הארץ ממכה שהיתה עלולה להיות כואבת מאד והרסנית – התברר שוב שהתכניות למיפוי הסכנות הללו מהחלל, אינן מכסות את כל זוויות הפגיעה האפשריות.
האסטרואיד שמסומן 2002MNהתגלה רק לאחר שחלף ליד כדור הארץ, מאחר שהגיע אלינו מכיוון השמש ולא אובחן לפני-כן, אלא רק שלושה ימים אחרי.

מאסת הגוף שלו, מניחים המדענים על סמך חישוביהם, היתה כחצי מיליון טון. מהירותו היחסית (בין תנועתו לסיבוב כדור הארץ) היתה כשחלף לידינו כ-10 ק”מ לשנייה. האנרגיה שתנועה זאת נושאת, שקולה לפצצת מימן גדולה (כמה מגה-טון). אופן פגיעת האסטרואיד והיקפה, תלויים בצפיפות החומר הסלעי ובתהליך חדירתו לאטמוספירה.

בהיסטוריה ידועים שני מקרים של גופים דומים שפגעו בכדור הארץ: ב-1908 פגע אסטרואיד באזור עמק טנגוסקה בסיביר. הוא התפוצץ כמה ק”מ מעל הקרקע. כדור האש מהפיצוץ האדיר חיסל יערות ברדיוס של כמה ק”מ ממקום הפגיעה. הוכחדו גם בעלי-חיים רבים בסביבה.

אירוע אחר: לפני כ-20 אלף שנה פגע גוף דומה וצפוף הרבה יותר, באריזונה שבארה”ב, יצר מכתש בקוטר 1 ק”מ ובעומק כמה מאות מטרים.

מחקרים המנסים למפות את אוכלוסיית הגופים המאיימים על כדור הארץ, מתמקדים, מסיבות של נוחות, רק באלו המגיעים בכיוון ההפוך לשמש. עתה מציעה קבוצת מחקר ישראלית, להתחיל לעקוב אחר גופים הנמצאים בינינו לבין השמש – דוגמת זה שהתקרב עתה.

רק מחקרים ממוקדים יותר ימפו בהצלחה את אוכלוסיית האסטרואידים המאיימים ויספקו אפשרות לסכל איום כזה, המגיע מכיוון השמש (ולכן מוסתר מהעין). באחרונה, כשזוהה אסטרואיד שלגביו חושבה אפשרות לא-זניחה לפגיעה
בכדור הארץ, הוצעה שיטה חדישה כדי להסיטו ממסלולו. לאסטרואיד ,1950DA קבע המחקר, סיכוי ביחס של 1 ל-300 לפגיעה ישירה בכדור הארץ שחושבה להתרחש ב-16 במארס שנת .2880 הקביעה התבססה על חישוב מסלולו בחלל ועל ההנחה שהוא מסתובב סביב עצמו בקצב ובכיוון מסויים של ציר סיבובו העצמי – אך פרטים אלה עדיין אינם ידועים וקיימת הנחה שאופן התקדמותו בחלל מושפע מהשמש.

המדען הרוסי יארקובסקי טוען בעניין זה שחימום לא-אחיד של גוף כלשהו, מסוגל, לאורך זמן, לשנות במסלולו סביב השמש. ככל שהחימום הלא-אחיד נמשך זמן רב יותר – השפעתו המצטברת גדולה יותר.

מכאן מסקנתו: מספיק “לצבוע” צד אחד של אסטרואיד בצבע שונה מצבעו בצדו השני, כדי שהחימום בשמש לא יהיה אחיד וכך ישונה מסלולו סביב השמש. אולי בעוד כמה שנים, על סמך הרעיון התיאורטי הזה,יחלו לשגר מיכלי צבע אל האסטרואידים המאיימים, כדי למנוע פגיעתם העתידית בכדור הארץ.

ד”ר נח ברוש

שוב פיספוס של אסטרואיד את כדור הארץ

01/04/2002

זהו המכתש שיצר מטאור באריזונה – לפני 20אלף שנה. הגוף השמיימי שפגע בקרקע, היה בקוטר של כ-50 מטר. קוטר המכתש הוא יותר מ-1 ק”מ, ועומקו כמה מאות מטרים

ד”ר נח ברוש

למזלם הגדול של דיירי כדור הארץ – זה היה “פיספוס”. אבל
האירוע, נחקר עתה
לפרטי-פרטים בגלל השלכותיו האחרות. גוף שמיימי, אסטרואיד,
שגודלו היה פחות מ-100 מטר, חלף במרחק של 460,000 ק”מ בלבד מאיתנו, בתנועתו סביב השמש. אילו היה מתנגש בארץ – הייתה מתרחשת תופעה הדומה לפיצוץ גרעיני שעוצמתו 4 מגטון (ארבע מיליון טון של חומר נפץ) – פי 200 מעוצמת הפצצה האטומית שהוטלה על הירושימה.

פגיעה כזאת עלולה היתה להשמיד לחלוטין עיר גדולה, ולגרום נזק משמעותי למדינה קטנה.

המדאיג באירוע שהתרחש בתחילת מארס, הוא, שלא הייתה דרך לגלות את הגוף המאיים, לפני שהגיע לקירבה המסוכנת: הוא הגיח לסביבת כדור הארץ מכיוון השמש.

הגוף השמיימי המיוחד שחלף בסביבתנו הקרובה-מאד (במושגים אסטרונומיים) קיבל את הסימון .2002-EM7 הוא נתגלה בידי מערכת מעקב אמריקנית, המחפשת אסטרואידים מאיימים.

האסטרואידים הם סלעים המקיפים את השמש במסלולים שונים. לגדולים שביניהם קוטר של כמה מאות ק”מ, אלא שאלה נדירים, ומרוכזים לרוב ב”חגורת האסטרואידים”,מעבר למסלולו של כוכב הלכת מאדים.

לעומתם, מוכרים כיום מאות גופים שקוטרם בין ק”מ א ו פחות מזה, וחלק מהם מתקרבים מאוד לכדור הארץ. הבעיה בשיטות החיפוש הנוכחיות היא, שהן מבוססות על צילום אסטרונומי, המתבצע בלילה. לכן אין אפשרות לגלות גופים המגיעים אלינו מכיוון השמש.

כדי לחפשם באור יום, יש צורך במכ”ם – אולם המתקנים הקיימים מוגבלים למרחקי חיפוש קרובים מעוצמת השידור שלהם. הגילוי של 2002-EM7 הדגיש את החיסרון שבשיטות המעקב המקובלות. אף שהחיפושים
אחר גופים שמיימים מאיימים מתבצעים בכמה מיצפי כוכבים – ומצליחים לגלות לא מעט גופים כאלה – יש עדיין “פינות מוסתרות” בשמיים, משם יכולה להגיח “צרה רצינית”.

החדשות הטובות לגבי 2002-EM7 הן, שבעשרות השנים הקרובות הוא לא יאיים עלינו מחדש – זו היתה ההתקרבות הגדולה ביותר שלו, לפי שעה.

עוד כמעט התנגשות

אבי בליזובסקי, 1/9/2000
ב1 בספטמבר שוב הומחש האיום על כדור הארץ מאסטרואידים גדולים העומדים ליפול על פניו. אסטרואיד בקוטר חצי קילומטר שנתגלה רק ימים אחדים קודם לכן, ב26 באוגוסט, חלף על פני כדור-הארץ במרחק השווה ל-12 פעמים המרחק בינינו לירח, מרחק קטן עד כדי כך שמדעני סוכנות החלל האמריקנית, נאס”א, הגדירו את האירוע “כמעט התנגשות”. אנשי נאס”א, העוקבים אחר אסטרואידים ושביטים שמתקרבים לכדור-הארץ, ציינו, עם זאת, כי לא היתה הפעם כל סכנה ממשית של פגיעה. ועדיין, איפשרה קרבתו הגדולה של האסטרואיד לחוקרים לקבל מושג טוב יותר על מהותו של הגוף השמיימי. האסטרואיד QW7 2000, נע במהירות גבוהה, ואף הצטיין בבהירות יוצאת דופן; ניתן היה לצפות בו גם בטלסקופ חובבים גדול.
266 אסטוראידים מוגדרים כיום כבעלי פוטנציאל לסכנת התנגשות בכדור הארץ, וכולם נעקבים בהתמדה. הם נעים בחלל במסלולים שונים, אך אף לא אחד מהם מסומן כמאיים מיידית על שלום העולם. עם זאת, מזהירים המדענים, האפשרות שאסטרואיד ענק יפגע בכדור הארץ ויחולל הרס ניכר, קיימת כל הזמן.
מדענים בריטים טוענים כעת, שזה הזמן לנקוט באמצעים שימגנו את כדור הארץ מפני מכת אסטרואידים. “מכות אלו אינן מתרחשות בתדירות גבוהה, אבל תוצאותיהן חמורות”, אמר הפרופסור דיויד ויליאמס ׂWILIAMS)), נשיא לשעבר של החברה האסטרונומית המלכותית. “אומנם הסיכוי להתממשות איום זה הוא זעיר מאד, אבל האיום הוא מוחשי ועלינו לעשות משהו בעניין”. ויליאמס אמר את הדברים במסיבת עיתונאים בחודש ספטמבר, בה פורסם דו”ח הממליץ לנקוט צעדים שיפחיתו את סיכויי ההתנגשות שעלולה לגרום למותם של מיליוני בני אדם. הקבוצה שפירסמה אתת הדו”ח מונתה על ידי שר המדע הבריטי, לורד סינסבורי בינואר.

ויליאמס וחברים אחרים בקבוצה העוסקת בעצמים הקרובים לכדור הארץ, הפצירו בבריטניה להנהיג מאמץ בינלאומי למעקב וניטור אחר כוכבי שביט ואסטרואידים, כדי להפחית את הסיכוי להתנגשות קטלנית.”טרם ידוע על כוכב שביט או אסטרואיד שבדרכם לכדור הארץ ב 50 השנים קרובות, אבל ישנם רבים שאנו לא יודעים על קיומם”, אמר ד”ר הארי אטקינסון, המדען הראשי בקבוצת המחקר.
בלב מערכת האזהרה המוקדמת ייבנה טלסקופ בחצי הדרומי של כדור הארץ, ויבחן עצמים קטנים יותר ממה שבדרך כלל נצפים על ידי טלסקופים אחרים. עלותו של בניית טלסקופ כזה מוערכת ב-21 מיליון דולר. עלות הפרוייקט כולו, שיכלול טלסקופים נוספים, משימות לחלל ובניית מערכת מעקב והגנה לאסטרואידים עלולה להגיע למיליארדי דולרים.
גודלם של עצמים הקרובים לכדור הארץ נע בין חלוק נחל לדבר הדומה להר. ככל שהעצם גדול יותר, קטן הסיכוי שיתנגש עם כדור הארץ, אך כאשר מתרחשת התנגשות של אסטרואיד בקוטר של ק”מ עם כדור הארץ היא עלולה לגרום להשמדת רבע מאוכלוסיית העולם. מערכת האזהרה יכולה לאפשר למדענים לעקוב אחר האסטרואידים, ואם קיים חשש להתנגשות ניתן יהיה לפנות אוכלוסיות ממקום ההתנגשות המשוער או להסיט את האסטרואיד ממסלולו באמצעות טיל.

שוב פיספוס של אסטרואיד את כדור הארץ
01/04/2002


זהו המכתש שיצר מטאור באריזונה – לפני 20אלף שנה. הגוף השמיימי שפגע בקרקע, היה בקוטר של כ-50 מטר. קוטר המכתש הוא יותר מ-1 ק”מ, ועומקו כמה מאות מטרים

ד”ר נח ברוש

למזלם הגדול של דיירי כדור הארץ – זה היה “פיספוס”. אבל
האירוע, נחקר עתה
לפרטי-פרטים בגלל השלכותיו האחרות. גוף שמיימי, אסטרואיד,
שגודלו היה פחות מ-100 מטר, חלף במרחק של 460,000 ק”מ בלבד
מאיתנו, בתנועתו סביב השמש. אילו היה מתנגש בארץ – הייתה
מתרחשת תופעה הדומה לפיצוץ גרעיני שעוצמתו 4 מגטון (ארבע
מיליון טון של חומר נפץ) – פי 200 מעוצמת הפצצה האטומית שהוטלה
על הירושימה.

פגיעה כזאת עלולה היתה להשמיד לחלוטין עיר גדולה, ולגרום נזק
משמעותי למדינה קטנה.

המדאיג באירוע שהתרחש בתחילת מארס, הוא, שלא הייתה דרך לגלות
את הגוף המאיים, לפני שהגיע לקירבה המסוכנת: הוא הגיח לסביבת
כדור הארץ מכיוון השמש.

הגוף השמיימי המיוחד שחלף בסביבתנו הקרובה-מאד (במושגים
אסטרונומיים) קיבל את הסימון .2002-EM7 הוא נתגלה בידי מערכת
מעקב אמריקנית, המחפשת אסטרואידים
מאיימים.

האסטרואידים הם סלעים המקיפים את השמש במסלולים שונים. לגדולים
שביניהם קוטר של כמה מאות ק”מ, אלא שאלה נדירים, ומרוכזים לרוב
ב”חגורת האסטרואידים”,מעבר למסלולו של כוכב הלכת מאדים.

לעומתם, מוכרים כיום מאות גופים שקוטרם בין ק”מ א ו פחות מזה,
וחלק מהם מתקרבים מאוד לכדור הארץ. הבעיה בשיטות החיפוש
הנוכחיות היא, שהן מבוססות על צילום אסטרונומי, המתבצע בלילה.
לכן אין אפשרות לגלות גופים המגיעים אלינו מכיוון השמש.

כדי לחפשם באור יום, יש צורך במכ”ם – אולם המתקנים הקיימים
מוגבלים למרחקי חיפוש קרובים מעוצמת השידור שלהם.

הגילוי של 2002-EM7 הדגיש את החיסרון שבשיטות המעקב המקובלות.
אף שהחיפושים
אחר גופים שמיימים מאיימים מתבצעים בכמה מיצפי כוכבים –
ומצליחים לגלות לא מעט גופים כאלה – יש עדיין “פינות מוסתרות”
בשמיים, משם יכולה להגיח “צרה רצינית”.

החדשות הטובות לגבי 2002-EM7 הן, שבעשרות השנים הקרובות הוא לא
יאיים עלינו מחדש – זו היתה ההתקרבות הגדולה ביותר שלו, לפי שעה.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~290150227~~~35&SiteName=hayadan