עליתה ונפילתה של נסיכת הנילוס

בעשורים האחרונים – אחרי שהגיעה לשיא בעקבות איכלוס אגם ויקטוריה בדג הטורף שלא היה בו קודם לכן, הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים. אוכלוסית הדג שבמשך כ- 70 שנים היווה את עיקר יבול הדייג ועיקר ההכנסה ליושבים סביב האגם הולכת ומדלדלת והדייגים סביב אגם ויקטוריה סובלים

בכיכר של אחת הערים הגדולות בטנזניה (Mwanza) מואנזה, ששוכנת לחוף אגם וויקטוריה, ניצב פסל גדול, לא של גיבור לאומי או חוקר אירופי אלא של – דג.

יש סיבה טובה לפסל הדג, שכן מקור המחיה החשוב ביותר של תושבי העיר הוא הדייג, ובשבעים השנים האחרונות דייג נסיכת הנילוס, הדג שגרם להתפתחות מיזמים ותעשיות סביב האגם באוגנדה, קניה וטנזניה, שכן נסיכת הנילוס הוא דג גדול, וכדי לשמרו יש צורך בעישון, כאשר את חומר דלק לעישון סיפקו יערות שנכרתו סביב האגם. כדי להכין את הדגים ליצוא הוקמו משחטות ובתי קירור. מיזמים אלה משכו לסביבת האגם מיליוני אנשים כך שבשנות השמונים והתשעים יישבו את סביבת האגם כ- 30 מיליון אנשים. בשנים אלה נידוגו באגם 200,000 טון כל שנה (יותר מאשר באגמים הגדולים בארה”ב וקנדה), והפריחה בדייג הפכה את אחד האזורים העניים במזרח אפריקה לאזור מתפתח ולנסיכה ניתן התואר ״הדג הגואל״ (“the saviour fish” ).

עד כאן מצטירת תמונה חיובית, אלא שמה שהביא אותי להתיחס לנושא היא ידיעה על הידלדלות הדייג לממדים שגורמים לרבים מתושבי סביבת האגם לחזור לתנאי עוני מרוד, רבים עוזבים את האגם ונודדים לערים הגדולות בתקווה למצוא פרנסה (נדידה לערים מהווה תופעה עולמית).

הדג נסיכת הנילוס איכלס אגמים באפריקה אבל עד לפני כשבעים שנים לא היה באגם וויקטוריה, היו באגם מיני דגים רבים ושונים ורוב שלל הדיג היה של דגים קטנים ששימשו לצריכה מקומית וכדי לשווקם בשווקים העירוניים היו מיבשים/משמרים אותם בשמש, (צורת עיבוד שלא מתאימה לנסיכת הנילוס הענק).

נסיכת הנילוס הוא טורף וככזה מאז כניסתו לאגם השמיד חלק נכבד מאוכלוסית הדגים המקורית, עכשייו שאוכלוסית הנסיכה מיתדלדלת אין דגים ממינים אחרים שימלאו את החסר והאוכלוסיה האנושית סביב האגם סובלת.

כל מי שביקר במזרח אפריקה יודע כי הדג היותר נפוץ בשווקים ובמסעדות הוא מי שאנחנו מכירים כנסיכת-הנילוס, ( Lates niloticus) דג טורף מסדרת הדקראים שנפוץ במקווי מים מתוקים באפריקה. בשנות החמישים, למרות התנגדות מדענים אוכלס אגם וויקטוריה בדג נסיכת הנילוס, בכוונה או כתאונה פלשו דגי הנסיכה לאגם, טרפו את אוכלוסיות הדגים המקורית והפכו להיות הדג העיקרי שחי ונידוג באגם.

בעשורים האחרונים הולכת ויורדת תפוקת הדייג באגם וויקטוריה בגלל דייג יתר ותמותה בגלל זיהום המים. אוכלוסית הדג שבמשך כ- 70 שנים היווה את עיקר יבול הדייג ועיקר ההכנסה ליושבים סביב האגם הולכת ומדלדלת והדייגים סביב אגם ויקטוריה סובלים.

הקשר הישראלי

בעבר הזכרתי את מעורבותו של ישראלי טוב ש״עזר״ לדייגים שחיים סביב אגם וויקטוריה, שמתי את ה״עזר״ במרכאות בגלל הספק האם אמנם היתה במעשיו עזרה. אותו ישראלי ישב ליד האגם בצידו הקנייתי ועסק בגידול דגי נסיכת הנילוס בבריכות בתקופה בה היו אוגנדה וקניה תחת המנדט הבריטי (שנות ה 50), ההתיחסות וההבנה הסביבתית היתה מוגבלת וכך גם ההבנה כי נסיכת הנילוס הוא דג זר לאגם וויקטוריה.

 יש סברות שונות לתהליך איכלוס הנסיכה באגם. יש סיפורים על גלישת דגים מאחת מבריכות הגידול, אבל (על פי שיחה עם בנו של הישראלי ) כנראה שהאיכלוס היה מכוון ונעשה בתמיכת שלטון המנדט הבריטי שחזה את אפשרויות יצוא הדגים למדינות מחוץ לאפריקה, כמו אירופה והמזרח התיכון. בכוונה או בשוגג התוצאה היתה כמעט מיידית – הפולש החדש טרף את מיני הדגים המקומיים ואוכלוסייתו גדלה.

הדייגים המקומיים שהיו רגילים לטפל בדגים קטנים ע”י יבוש נזקקו ללמוד איך לטפל בנסיכה שמגיעה לממדים גדולים בהרבה, טיפול ע”י עישון שגרם לכריתת יערות, או איכסון בבתי-קירור שהקמתם ותיפעולם גורמים לזיהום סביבתי, כלומר טיפול בדג הפולש גרם לפגיעה סביבתית חמורה.

אז מה היה לנו :

איכלוס של אגם ענק בדג טורף שנהג כמו פולש טיפוסי וטרף את אוכלוסית הדגים המקומיים, כריתת יערות סביב האגם כדי לספק עצים לעישון הדגים, פיתוח מיזמי שחיטה ואיכסון שמשכו אלפי עובדים, זיהום מי האגם ע”י התעשיות הנלוות לדייג, זיהום שנתן מכת מוות לשאריות אוכלוסית הדגים המקורית, דייג יתר שהביא להידלדלות אוכלוסיית הנסיכה. אם בעבר היה משקל ממוצע של דג כ- 50 ק”ג הרי שהיום המשקל הממוצע ירד ל  10 ק”ג.

.בעקבות הירידה ביבול הדגים נסגרו מפעלים ותעשיות נלוות, -וכתוצאה מכך רבים מכ- 30 מיליון האנשים שישבו סביב האגם חווים עוני ונודדים לערים בחיפוש אחרי פרנסה.

כך, מתוך כוונה כלכלית חיובית אבל בחוסר התחשבות בנתונים סביבתיים, ״עזרו״ פקידי המנדט הבריטי וישראלי נחמד למין פולש פוגעני ומזיק לזהם את את אחד האגמים הגדולים בעולם.

עוד בנושא באתר הידען:

• העדות הקדומה ביותר לחקלאות ימית לפני 3,500 שנים – במזרח הים התיכון
• הפלישה הגדולה
• מינים פולשים / זרים
• החלה הפעלת סכר “ההתחדשות” (Renaissance) באתיופיה למרות מחאות מצרים וסודן
• פרוייקט מיוחד לאתר הידען: מיפוי בעיות המים בעולם