מדענים: מוחו של איינשטיין היה שונה אנטומית ממוח רגיל

החלק במוחו המקושר לחשיבה מתמטית היה רחב מהרגיל ב-%15 משניצדדיו

סוכנויות הידיעות
לונדון (אי-פי). מדענים מאוניברסיטת מקמסטר שבאונטריו קנדה, גילו כי החלק במוח המקושר לחשיבה מתמטית – האונה הפריטאלית התחתונה – היה רחב מהרגיל ב-%15משני צדדיו במוחו של אלברט איינשטיין, אבי תורת היחסות.

במחקר – היחיד מסוגו על האנטומיה של מוחו של איינשטיין – התגלה גם כי החריץ העובר בדרך כלל מקדמת המוח לחלקו האחורי, לא השתרע לכל אורכו במוחו של איינשטיין.
“צורה כזו טרם נצפתה באף אחד מהמוחות שברשותנו ואין תיאור שלה באף מיפוי של מוח אנושי”, אמרה סנדרה וויטלסון, נוירופיסיולוגית שהובילה את המחקר שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי .Lancet”עם זאת”, הוסיפה, “ידוע לנו שגם לסביבה תפקיד חשוב מאוד בלמידה ובהתפתחות המוח. הנתון הזה בסך הכל רומז שהסביבה אינה הגורם היחיד”. וויטלסון אמרה כי ההבדלים בין מוחו של איינשטיין למוחותיהם של שאר בני האדם הם משמעותיים, אולם לדבריה, ייתכן שקיימים הבדלים קטנים יותר, אפילו מיקרוסקופיים, בין מוחותיהם של אנשים שונים, בעלי מנות משכל נורמליות.

החוקרים השוו את מוחו של איינשטיין למוחם המשומר של 35 גברים ו-56 נשים, שהיו ידועים כבעלי מנת משכל רגילה. במסגרת המחקר נערכו גם שתי השוואות נפרדות: הראשונה בין מוחו של איינשטיין למוחם של גברים מכל הגילים, והשנייה בין מוחו למוחם של שמונה גברים, שמתו בהיותם בני – 76 הגיל שבו מת איינשטיין. הממצאים לימדו כי מוחו של איינשטיין היה זהה במשקלו ובמידותיו לכל המוחות האחרים. לטענת וויטלסון, עובדה זו מאששת את אמונתם של מדענים רבים כי גודל המוח אינו סימן לאינטליגנציה.

וויטלסון העלתה השערה שלפיה היעדרו החלקי של החריץ במוחו של איינשטיין עשוי להיות המפתח לגאוניותו, בשל האפשרות שהדבר מאפשר למספר רב יותר של נוירונים באזור ליצור קשרים ולפעול יחדיו בקלות רבה יותר. סביר מאוד, אמרה וויטלסון, שהחריץ כולו מעולם לא היה קיים במוחו של איינשטיין.
האפשרות שהחריץ הצטמק כתוצאה ממנת המשכל של איינשטיין הינה פחות סבירה לדעתה, מכיוון שהוא מופיע בשלב מוקדם של החיים.

“אנחנו לא יודעים אם כל פיסיקאי או מתמטיקאי מבריקים יהיו בעלי אותו מבנה מוח”, אמרה וויטלסון. “זה נראה הגיוני, וזו נשמעת תיאוריה משכנעת, אולם נדרשות הוכחות נוספות”. בשלב הבא יסרקו החוקרים את מוחותיהם של מתמטיקאים חיים בניסיון לאתר הבדלים זעירים.

ג'ון גבריאלי, פרופ' לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, טען גם הוא כי הממצאים לגבי החריץ והקשר בין הנוירונים במוח עשויים להסביר את גאוניותו של איינשטיין. “ודאי היה משהו במוח שלו שהפך אותו למבריק כל כך”, אמר. גבריאלי טען עוד כי בשל גאוניותו הנדירה של איינשטיין, ספק אם ניתן יהיה ליישם את הממצאים הללו לגבי הבדלים רגילים באינטליגנציה.

וויטלסון וצוותה השיגו את מוחו של איינשטיין לאחר שהמדען ג'ון הארווי, שהחזיק במוח, יצר עמם קשר לאחר שקרא על מחקר המוח של האוניברסיטה. הארווי – פתולוג שעבד בבית חולים קטן בפרינסטון, ניו-ג'רזי – הוא שביצע את הנתיחה שלאחר המוות בגופתו של איינשטיין וקבע שהמוות נגרם מסיבות טבעיות. הוא לקח את המוח עמו הביתה. חלק מפיסות המוח ניתנו למדענים, אולם עד כה לא התקיים אף מחקר גדול בנושא.

https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~302166811~~~58&SiteName=hayadan